עד לפני כ8 שנים חייתי בנישואין טובים נורמליים: בית, גינה, 2 בנות, 2 כלבים, ממש פוסטר לחיים טובים. ובאמת, היתה אהבה, הכל היה ברור וכמעט מובן מאיליו. עם הטוב והרע ותחושה שכנראה יש דברים שלא ישתנו. 
ואז, לאחר 14 שנות נישואין, מתוך חווית תקיעות באיזור הנוחות בזוגיות שלי, כרעם ביום בהיר, התאהבתי בגבר אחר! לא תכננתי ואפילו לא רציתי. זה היכה בי. פרץ של רגשות, תובנות, חיבור לעצמי ולמקומות שרעבו בתוכי, מקומות נסתרים ואוצרות שהתגלו בי מעצם חווית החיבור למישהו אחר. לצד כל אלו, חוויתי שבר עצום בתוכי, חוויה של בגידה נוראית, אשמה צורבת ומקום שממנו אין חזרה. ידעתי שלא אוכל לשמור את הדבר הזה בתוכי ואצטרך להתוודות. התחושה היתה שאני עומדת על צוק ואני הולכת לקפוץ לתוך תהום של אובדן ואי ודאות. חשבתי שבוודאות מרגע שאספר זהו! זה יהיה וידוא הריגה לזוגיות שלי ובתוכה המשפחה שלי, הבית שלי והאיש, שלמרות שהתאהבתי בגבר אחר אני עדיין אוהבת בכל ליבי ולא מעלה בתוכי את האפשרות לאבד אותו. הקונפליקט המטורף- לספר או לא, הפחד לגרום לכאב, האשמה, הבושה המה יגידו, לאן זה יוביל? כל אלו הריצו תסריטי אימה בראש שלי ללא הפסקה. ידעתי שהסכנה להמשיך להתהלך עם הסוד הזה וכל התחושות שמתלוות אליו הופך להיות ביצה טובענית ומסוכנת לנפשי ולגופי הרבה יותר מאשר לספר את זה. ואז יום אחד פשוט הקאתי את זה מתוכי! יש לי אהבה לגבר אחר. קפצתי מהצוק אאאהההה. 
זה פתח כאב עצום! שנינו כאבנו, כעסנו, בכינו פחדנו בור של אי וודאות נפער לרגלנו. ולאחר לילה ארוךךך, בוקר חדש נפתח בחיינו.
בן זוגי הסתכל בי במבט חדש שלא הכרתי. ועם כל הכאב אמר לי, אני מבין! (מה?!) זה יכל לקרות גם לי ואני לא מוכן לאבד אותך. אנחנו נמצא דרך בתוך זה. בימים ובשבועות שאחרי נפתח ביננו דיאלוג כנה אוהב ופתוח כמו שמעולם לא היה, כאילו מישהו מוטט חומות של ריחוק, אגו, רגשות מודחקים, הגנות שמנעו מאיתנולפתוח את הלב. כנות שהובילה אותנו לפתיחת הקשר לאלטרנטיבות אחרות וליציאה למסע ריפוי מכונן עמוק, מטלטל ומצמיח בכל תחומי החיים. 
המפגש הכל כך מעמת עם פחד, אשמה, קנאה, רגשות שפעם דחקנו הצידה כי זה כואב מידי, או שפחדנו לדבר עליהם, גרם לנו לחפש מקורות תמיכה לתהליך של ריפוי ביחד ולחוד. נפתחנו לעולם הטנטרה והשמאניזם המיני. עברנו תהליכים משני חיים עם מורים ומטפלים בעולם. ניפצנו חומות של דפוסים שניהלו אותנו, הרחבנו את מרחבי החופש המיני והרגשי. הרבה זמן הרגשנו כאי בודד בים של נורמות חברתיות ותרבותיות הסוגר עלינו. ולקח לי שנים למצוא את מקומות התמיכה שיעזרו לנו בתהליך הכל כך אמיץ, מבלבל והשברירי הזה. אני זוכרת את עצמי יושבת בטיפולים זוגיים מול מטפלים שמאבחנים את הבעיה כבגידה וכמשהו שצריך להעלים. מתוך חיפוש אחר מטפל שיתמוך בתהליך העדין והמטלטל שעברנו, גיליתי שכמעט ואין בתחום הקונבנציונלי וגם האלטרנטיבי מטפל שיתמוך בתהליך הזוגי הכלכך לא "נורמלי" שלנו. שוב ושוב פגשנו מטפלים שניסו להכניס אותנו לתבניות שהם מכירים ואף להגדיר את הרצון שלנו בזוגיות מאפשרת כפתולוגיה.
כבר 8 שנים מאז המשבר המבורך, במסע הזוגי שלא מפסיק להשתנות ולהתפתח ולהוות את מרחב החקירה, הריפוי וההתפתחות המקצועית הטיפולית שלי באופן הכי עוצמתי ומשמעותי בחיי. ולאחר 8 שנים של חקירה בזוגיות מאפשרת ואף תקופה של נפרדות מוחלטת (חיינו בשני בתים) חידשנו את הברית לקשר זוגי בלעדי מתוך מקום חדש ,מפותח יותר, חכם יותר, כנה, אוהב והרבה פחות מפחד ..

המסע הזה הוביל אותי לתוך רצון ותחושת שליחות לייצר אלטרנטיבה ותודעה טיפולית חדשה בתוך העולם הטיפול הזוגי הקונבנציונלי. מזה 15 שנים שאני פסיכותרפיסטית ומטפלת משפחתית, היום אני דוקטורנטית בפסיכולוגיה במסלול של טיפול זוגי. חוקרת מרחב ריפוי לטיפול בזוגות שעברו משבר או סוגיות של מיניות מחוץ לקשר, החל מפנטזיה, חוויה של בגידה ועד לרצון לזוגיות מאפשרת בהסכמה. מה קורה שבן זוג אחד רוצה חופש והאחר מאותגר, איך לנוע בים הרגשות הסוערים שתחושת הקנאה מעוררת בנו ולמצוא אוצרות של ריפוי עמוק ומכונן במקומות עמוקים ונסתרים בתוכנו ואיך להפוך את המרחב הזוגי הבעייתי למקור של צמיחה וריפוי הדדי.